זה לא הקלוריות, זה ההורמונים
כשהנטורופתית פזית פרטוש־פרסי החלה בגיל 36 לסבול מעייפות בלתי מוסברת, מצבי רוח קיצוניים ונשירת שיער, היא החליטה לחקור את הסיבות לכך. התוצאה: "הורמוניה”, ספר המבוסס על עקרונות הרפואה האלטרנטיבית, שמסביר כיצד תת־פעילות סמויה של בלוטת התריס עלולה להוציא את הגוף מאיזון ולמה ספירת קלוריות לבדה אינה הדרך לרזות.
מאת נגה שביט־רז | צילום: שי שחר
כשנטורופתית ותיקה, שמקפידה על עקרונות תזונה נכונה ואורח חיים בריא, מתחילה לחוש שהגוף מזייף — זה דורש תשובה. כשפזית פרטוש־פרסי, נטורופתית בעלת עשרים שנות ניסיון, פנתה לייעוץ רפואי והתלוננה על עייפות בלתי מוסברת, שינויים קיצוניים במצב הרוח, בכי ונשירת שיער חריפה, בדיקות הדם שביצעה היו תקינות.
היא החליטה להבין לעומק מה קורה לה. את הממצאים על חשיבות האיזון ההורמונלי כגורם המייצב את הגוף, שאותם יישמה על עצמה ועל מטופלים שהגיעו אליה עם תלונות דומות, היא מפרטת בספרה „הורמוניה”.
"המחקרים המדעיים העדכניים לימדו אותי עד כמה חשוב להבין את הפאזל ההורמונלי”, היא מסבירה. "לאט־לאט חיברתי את החלקים, עד שראיתי את התמונה השלמה והבנתי את שורש הבעיה שגרמה לתסמינים שלי: תת־פעילות סמויה של בלוטת התריס, שבדיקות הדם הסטנדרטיות לא מגלות”.
למה זה התפרץ דווקא בעשור הרביעי לחיים?
"במבט לאחור אני מבינה שהסימנים היו כבר קודם, אבל בגיל צעיר השינויים ההורמונליים היו קלים, הגוף היה בשיאו ומערכות הגוף הצליחו להתאזן. מגיל 40 ומעלה תחזוקת האיזון דורשת התייחסות מיוחדת, שרבות מאיתנו אינן מודעות לה. יש נשים רבות שלא מרגישות טוב בגיל הזה ולא מצליחות למצוא פתרון אמיתי. הידע הזה, בשילוב תזונה המותאמת למצב ההורמונלי, עושה את כל ההבדל”.
לאזן את בלוטת התריס
הדגש בתוכנית התזונה של פרטוש־פרסי מתמקד בתפקוד בלוטת התריס, כשההפרעה הבולטת היא תת־פעילות של הבלוטה — מצב ששכיח יותר בקרב נשים.
"הורמוני התריס T3 ו־T4 אחראים על ייצור האנרגיה והחום בתאים בכל איברי הגוף — הלב, השרירים, המוח, מערכת העיכול, מערכת המין, העור והשיער. הבעיה היא שפעמים רבות אבחון הבעיות בבלוטת התריס הוא תהליך מורכב מאוד. לעיתים הבדיקות מראות תוצאות תקינות, אבל עדיין קיימת בעיה”.
לדבריה, יש מקרים שבהם הבלוטה פועלת באופן תקין, אך ההורמונים שלה אינם מגיעים לתאים או אינם פועלים בהם בצורה אפקטיבית, ולכן התסמינים עדיין קיימים. היא ממליצה לפנות לרופא, לבסס כל טיפול על בדיקות דם ומדדים רפואיים, ולבחון את התמונה הכוללת ולא להסתמך על תסמין יחיד.
האם באמת אפשר לשנות מהותית את המצב?
"כשגיליתי את השפה ההורמונלית של בלוטת התריס והתחלתי לפעול לפיה, חיי השתנו. העייפות חלפה, מצבי הרוח התאזנו ומשקל עודף ירד. ההשפעה היא בעיקר על רמת האנרגיה בגוף. כמובן, חייבים לעבוד על פי נתונים ולבסס הכול על בדיקות דם מקיפות ומדדים רפואיים. יש עקרונות ששומרים עלינו הורמונלית, אבל ההתאמה חייבת להיות אישית”.
פרטוש־פרסי מדגישה כי הדרך שהיא מציעה היא טיפול משלים ולא חלופי לרפואה הקונבנציונלית:" אני לא יוצאת נגד הפרוטוקול הרפואי הקיים בנוגע לבדיקות ולטיפול ההורמונלי הנדרש. אני מציגה נקודת מבט של איזון, שמשתמשת בתזונה ובסגנון חיים כדי לטפל בבעיות קיימות ולסייע במניעה”.
להפסיק לספור קלוריות
במקום להתייחס רק למאזן הקלורי, מציעה פרטוש־פרסי לשים דגש על המאזן ההורמונלי — של בלוטת התריס, האדרנל והורמוני המין — בשילוב עם איזון חיידקי המעי.
"מגיל 15, כשהרגשתי שאני מתחילה לעלות במשקל, חיפשתי מה לעשות. ניסיתי דיאטות רבות והשקעתי גם בפעילות גופנית, אבל אחרי כל דיאטה עליתי שוב במשקל. רק אחרי שלמדתי באופן מקצועי הבנתי שספירת הקלוריות היא לא כל העניין. אנשים רבים מקפידים על תזונה דלת קלוריות ושומן, מתאמנים ועושים הליכות, ולמרות הכול עולים במשקל. הם אינם אשמים ואינם עצלנים — לעיתים הם פשוט מיישמים הנחיות שאינן מדויקות עבורם”.
לדבריה, חשוב לשמור על מאזן הפרשת האינסולין כדי לשמור על מטבוליזם תקין. כך למשל, פריכיות אורז דלות בקלוריות עשויות להעלות את רמת האינסולין מהר יותר מחופן אגוזים עשיר בקלוריות. לכן היא מציעה לבחון לא רק את הערך הקלורי, אלא גם את השפעת המזון על האינסולין ועל חיידקי המיקרוביום.
בדקי את עצמך: האם את מתמודדת עם שינויים הורמונליים?
האם את עולה במשקל וצוברת שומן בטני למרות שלא שינית את התזונה או את הפעילות הגופנית?
האם את מרגישה עייפות?
האם השליש החיצוני של הגבות שלך דליל או חסר?
האם את מתלוננת לעיתים קרובות על קור בידיים או ברגליים?
האם השינה שלך קלה, ואת מתעוררת ומתקשה להירדם שוב?
האם את חשה בשינוי בתשוקה המינית?
האם יש לך מצבי רוח משתנים, עצבנות או חרדה?
אם יש לך וסת — האם בחלק השני של החודש את סובלת מבטן נפוחה, תשוקה לפחמימות, עצבנות או הפרעות בשינה?
האם השיער שלך נושר או יבש?
האם נמצא אצלך מחסור בוויטמין D?
אם ענית בחיוב על שתי שאלות או יותר, מומלץ להתייעץ עם רופאה או רופא ולבדוק אם קיים חוסר איזון הורמונלי. אין לראות בשאלון תחליף לאבחון רפואי.
עקרונות תזונה לאיזון הורמונלי
חלוקת מזונות
בבסיס השיטה עומדת צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים, מינרלים וויטמינים. לפי ההמלצה המובאת בכתבה, הצלחת מורכבת בעיקר מירקות, לצד חלבונים ממקורות צמחיים או מן החי, פחמימות מלאות ושומנים בריאים.
חלבון איכותי
חלבון צמחי או מן החי, בחלוקה בין הארוחות ובהתאמה אישית לצורכי הגוף.
שומנים בריאים
שמן זית, אבוקדו, אגוזים, שקדים, זרעי צ'יה וזרעי פשתן טחונים.
פחמימות
פחמימות מלאות ונטולות גלוטן, כמו קינואה וכוסמת, במטרה למנוע עלייה חדה בכמות הגלוקוז בדם ובעקבותיה קפיצה בהפרשת האינסולין.
סיבים תזונתיים
ירקות, פירות, קטניות ומזונות המכילים סיבים פרה־ביוטיים לתמיכה באוכלוסיית חיידקי המעי.
מזונות נוגדי דלקת
שום, בצל, עלים ירוקים, פירות יער וכורכום.
פעילות גופנית
פעילות יומית מתונה ובהתאמה אישית, תוך הימנעות ממאמץ יתר. לפני שינוי תזונתי או תוכנית אימונים מומלץ להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך.
להילחם בתשישות
חוסר אנרגיה הוא אחת הבעיות המרכזיות שעליהן פרטוש־פרסי מבקשת לשים דגש. „הגוף שלנו הוא מערכת הוליסטית, ואף אחת מהמערכות ההורמונליות אינה פועלת בנפרד. לכן, כשהורמון אחד יוצא מאיזון, הדבר משפיע גם על הורמונים אחרים”.
לדבריה, עומס מתמשך ורמות גבוהות של קורטיזול ואדרנלין עשויים להשפיע על תחושת האנרגיה. העייפות יכולה להיות סימן לכך שצריך להוריד הילוך ולבחון מחדש את סדרי העדיפויות.
ואיך שוברים את המעגל?
בכך שעושים סדרי עדיפויות נכונים. על כולנו מוטלים עומסים עצומים; אנחנו נמצאות הרבה במצב של נתינה ולא תמיד רגילות לקחת נשימה. טכניקות של הרפיה ומנוחה חיוניות לנו. גם תזונה נכונה ומאוזנת יכולה לסייע. במקום להתחיל את הבוקר בקפה ובמשהו מתוק כדי להעלות את האנרגיה, עדיף לקבל אותה ממקורות מזינים.
נדרשת זהירות באבחון בלוטת התריס
ד״ר יעל סופר, מומחית לאנדוקרינולוגיה ולרפואה פנימית במרכז הרפואי איכילוב, מדגישה כי בלוטת התריס חשובה מאוד לתפקוד הכולל של הגוף, אך יש להיזהר באבחון. לדבריה, בעיות של תת־פעילות שכיחות יותר בקרב נשים, אך חשוב שלא לייחס לבלוטת התריס תסמינים שאינם בהכרח קשורים אליה, ולא לפספס אבחנות אחרות כמו דיכאון או תסמינים הקשורים לגיל המעבר.
ד״ר סופר מוסיפה כי המושג „תת־פעילות סמויה” אינו מקובל באותו אופן ברפואה הקונבנציונלית. אם הבדיקות תקינות, הצוות הרפואי יבחן סיבות נוספות לתסמינים. לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות, אך את ההחלטה עליהן יש לקבל יחד עם רופא או רופאה.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי אישי.